אכזבה מספר 6
- לייה דייגי
- 23 במאי 2006
- זמן קריאה 1 דקות
המשפחה המושלמת שלנו
החסרה
החלולה
כל שנה אנו עוברים בשתיקה רועמת
נוכח הנעדר.
top of page
The Heart of Liya Dayagi
חיפוש
פוסטים אחרונים
הצג הכולאורי. כשאתה ישן בלילה אני מסתכלת עליך. מקופל בשלווה בתוך השמיכה. מחבק את הכרית שלי. כל כך שלו ורגוע. כמו ילד. אני רוצה לחבק אותך ולספר לך...
תודה שאני חיה. לא, זה לא מובן מאליו. יש ימים שבא לי לצעוק, מכאב, משמחה. אני רוצה להודות לאימא טבע על כל הדברים הנפלאים שנתנה לי. תודה על...
אי הודאות כמוה כמו מוות. אוכלת אותי מועכת אותי מטלטלת אותי ואני כאבן נגף קטנה ננגפת לי מחודש לחודש ואולי אדבר בשבועות.
bottom of page
תגובות